עצים ירוקי עד

בניגוד לעצים נשירים עליהם הסברנו בכתבה הקודמת, עצי ירוקי העד נשארים ירוקים ונותנים צל במשך כל השנה, מה שהופך אותם לפופולריים כ"כ בגינות פרטיות.
לעצים אלו נשירת עלים הדרגתית לאורך כל ימות השנה, והם עמידים בטמפרטורות קיצוניות.
ירוקי העד מתחלקים למספר סוגים -הנפוצים ביניהם אורן ואשוח

עצי אורן – לאורן יכולת לשרוד תנאי אקלים קיצוניים ויכולת לצמוח כמעט בכל קרקע –
מה שהופך אותו לכ"כ פופולרי ונפוץ.
לעץ מספר רב של זנים וניתן להבדיל ביניהם לפי המרקם, הצבע, הצורה, גודל האצטרובל ובמספר המחטים בעלה.
ניתן לעצב את צורת האורן בעזרת גיזום נכון, הגיזום מתבצע בחודשי החורף והאביב.
חיי עץ האורן ארוכים ובמקומות מספיק קרים יכול לחיות כ 1000 שנים.
הזן הנפוץ בארץ הוא אורן ירושלים – מקורו בארצות הים התיכון, מתנשא לגובה של עד 18 מטרים וצבע העלים הוא ירוק-צהבהב. אורן ירושלים מרשים ביופיו ובתנאים טובים יוכל להאריך ימים.
עצי אשוח – האשוחים נפוצים בעיקר באזור אירופה ואסיה, ולרוב צומח באדמה גבוהה.
העלים של עץ האשוח דומים למחטים עבות ומחוברות בבסיסן.
העצים מתנשאים בדרך כלל לגובה של בין 40-60 מטרים, ויכול להחזיק מעמד עד 1300 שנים.
בעבר היה נפוץ באזורנו אשוח מזן קליקי אשר גדל באזורים של לבנון, ודרום טורקיה ובהרי החרמון.
כיום הזן נכחד עקב כריתה.
עצים נוספים שניתן למנות במשפחת עצים ירוקי עד הם הברוש, התוגה והארז.
לעלי הברוש עלים די רכים, דמוי נוצות ובעלי צורה סימטרית, עצי הברוש משמשים בדרך כלל למשוכות וגדרות לגינות פרטיות.
עץ התוגה הוא ממשפחת הברושים, גם הוא נפוץ ומשתלב יפה בנוף, נושא עלווה מבריקה וגובהו מתנשא לגובה של כ 40 מטרים.
את עץ הארז נוכל למצוא בעיקר בגליל ומקורו בלבנון, גם הוא מתנשא לגובה של כ 40 מטרים ומומלץ להשתמש בו לבנייה.