עצים נשירים

גינה ביתית יוצרת אווירה פסטורלית גם בבתים פרטיים וגם בבנייני מגורים.
בגינה לרוב תמצאו מיני שיחים ופרחים, אך רצוי לשלב עצי פרי אשר יקנו לכם צל ביום חמים ופרי טעים ומתוק.
בסדרת הכתבות הבאה נפרט את סוגי העצים ומה מומלץ לשתול בהתאם למיקומנו הגיאוגרפי.
עצים נשירים – עצים נשירים הם בעצם עצים שעליהם נושרים פעם בשנה, בדר"כ בעונת השלכת והם נשארים עירומים מעלים. בבוא האביב הפריחה מתחדשת והם מלבלבים מחדש.
רוב העצים הנשירים שייכים למשפחת הוורדניים ומתחלקים לשתי תתי משפחות – גרעיניים לדוגמה דובדבן ותפוח וגלעינים לדוגמה שזיף ונקטרינה.
עצים נשירים נוספים שאינם נמנים תחת משפחת הוורדניים הם: אגוזים, אפרסמונים, תותים וגפנים.
עצים נשירים לרוב מותאמים מטבעם לאזורים קרים, ולכן חודשי החורף הם האידאליים ביותר לנטיעה והעתקה של עצים מסוג זה.
שתילים אשר שורשיהם חשופים יש לשתול רק בחורף, בזמן התרדמה, ואילו שתילים במיכל או שק ניתן לשתול בכל ימות השנה, אך יש לעשות זאת בזהירות יתרה שמא גוש השורשים לא יתפרק.
כיצד נשתול?
עצי פרי גלויי שורש – יש לדאוג ולשמור על סביבה לחה ומוצלת עד השתילה מכיוון שלשתילים יש נטייה להתייבשות. כמו כן, מומלץ לשתול ביום בו נלקחו מהמשתלה.
עצי פרי חשופי שורש – כיוון שאנחנו לא מעוניינים בגיזום השורשים, נדאג לחפור בור רחב דיו כדי שהשורשים יתפרשו בתוכו ולא יתקפלו.
ישנן שתי שיטות עיקריות לנטיעה ולכיסוי השתיל:
השיטה הראשונה היא נטיעת השתיל בבור מוצף מים, ממלאים את בור השתילה כשני שליש מנפחו במים. אוחזים בו בצורה שצוואר השורש ימוקם 2-5 ס"מ מגובה הקרקע וממלאים את הבור באדמה שהוכנה מבעוד מועד, וכך מתקבלת עיסת בוץ העוטפת את השורשים ומונעת התייבשותם. שיטה זו מתאימה אם העץ החל להתעורר או שלא נשמר בתנאים אופטימליים.
השיטה השנייה היא מיקום השורשים על האדמה בתחתית הבור בצורה שצוואר השורש נשאר מעל הקרקע ובולט מספיק.
מכסים את הבור באדמה, מהדקים קלות בעזרת האצבעות ומשקים בזרם חלש עד שהגומה מוצפת במים.
אין צורך בהידוק נוסף, המים ידאגו להדק את האדמה.
מכיוון שעצי הפרי הנשירים דורשים תשומת לב גבוהה יותר, כדאי להקדיש מחשבה רבה לשילוב עצים אלו בגינה. איך נבחר מי יהיו העצים שיככבו בגינה שלכם? קודם כל נארגן את סדר העדיפויות תוך שקלול מגבלות וחשיבה על מה אתם רוצים שהעץ יספק לכם.
עץ אפרסמון – מקור העץ בדרום מזרח סין ונפוץ גם ביפן.
גודלו בינוני ובעל גוונים כתומים אדומים, לאור עמידותו לאקלים גם קר וחם כאחד העץ יתאים לרוב אזורי הארץ.
עץ חבושים – עץ החבוש מגיע לגודל קטן-בינוני, בעל פריחה מרשימה בגווני לבן ורוד ופירותיו גדולים, צהובים ומכוסים במעין קטיפה.
העץ עמיד לקור ויתאים כמעט לכל אדמה אך יעדיף אדמה עשירה.
עץ האפרסק – עץ האפרסק מגיע לגודל בינוני, העלים שלו בעלי חוד ארוך ופריחתו בצבעי ורוד סגול.
קליפת הפרי מכוסה בשכבה דקה של שערות רכות וצבעו נע בין צהוב לאדום בהתאם לזן, כמו כן, גם טעמו.